יום שבת, 28 במאי 2016

הבית שלי

מכשיר הנייד היחסית חדש שלי שבק חיים לפני כשבועיים, ועקב כך פסקו גם העדכונים הדי רציפים שלי באינסטגרם.
אני מאד אוהבת לצלם, לסדר דברים בצורה מסוימת, או לחילופין, לראות סדר קיים של נוף/חפצים/אנשים וסנאפ- לצלם, לפלטר ולהעלות, כך שההפסקה הזו הביאה איתה ברכה וגם קצת באסה.
מצד אחד, ה-DSLR שלי יוצאת לעיתים קרובות יותר לאוויר העולם ותופסת בעדשתה המקצועית יותר את מה שאני מרגישה שבאמת חייב להיות מצולם, ומצד שני אני פשוט מצלמת פחות, או יותר נכון בקושי...

ביום החופש שלי מהעבודה, שהיה גם ערב ל"ג בעומר, הלכתי בבוקר לקנות כבל חשמל וכריות נוספות לחדר השינה, ואז נכנסתי לפטיסרי בכדי לאכול קרמשניט, לשתות ארל גריי ולעשות ריוויו על מחברות הצרפתית שלי, כל זאת אף אחד לא ידע כי הפלא ופלא- זה לא תועד, צילומית.
אחר כך חיפשתי טי-שרטס שחורות וקניתי סירת משמש (הלא זהו קינוח בצק עלים, קרם מתוק וחתיכות משמש אפוי) שמאוחר יותר תכננתי לאכול בשטח שכולו ירוק ושלווה (במובן התמים לחלוטין כמובן).
בבית סידרתי את הקניות ואת חדר השינה בפעם הרביעית, החלפתי את הבירקנשטוק הלבנות בסנדלים ויצאתי לפארקים הירוקים של עיר ילדותי- לשמחתי יש כאלה, מטופחים, נעימים ולא כל כך רחוקים מהבית.
מתחת לעץ פרסתי את שמיכת הפיקניקים שלי, הוצאתי את "רודף העפיפונים" ואת סירת המשמש ונשכבתי להסתכל מלמטה על השמיים, העצים והמבנים. ואז נזכרתי באחד מהימים הראשונים שלי בפריז.
זה היה ממש אחרי שגנבו לי את הפלאפון (כן כן, פריז יפה אבל לא תמיד מושלמת) ובכדי לשפר את מצב הרוח החלטתי להגיע כמה שיותר מהר למוניומנט הפריזאי המפורסם ביותר. היום היה שמשי והרבה אנשים ישבו על הדשא שלמרגלות מגדל אייפל, מהגרים עברו והציעו אינספור פעמים לקנות מהם בקבוק יין או מחזיק מפתחות, ואני ישבתי על הצעיף שלי, מסתכלת מלמטה על המבנה המפורסם, ללא היכולת לצלם אותו.
מצחיק, אבל דווקא את הרגע ההוא אני זוכרת בבירור יותר מרגעים אחרים, אותם כן צילמתי.

בכל אופן, היום שלי נמשך עם מזג האוויר הנחמד שפקד את הארץ, ובהבנה שאוטוטו הימים השרביים שקורים רק לעיתים הולכים להפוך לעניין יומיומי.
קניתי כרטיס לסרט "האיש שידע אינסוף", בו הייתי עתידה לצפות בקולנוע הקטן בעיר, ואת חצי שעת ההמתנה עד לתחילתו העברתי בקפה קטן ליד, עם חצי ליטר סטלה ובהמשך קריאת "רודף העפיפונים" (הגעתי לספר הזה בגיל מאוחר יחסית, אבל העיקר שהגעתי, סיימתי אותו ביומיים)
דרך אגב, הסטלה, תרתי משמע, עלתה לי לראש יחסית מהר וזאת הייתה חוויה חדשה לצפות בסרט ולהיות מבושמת קלות.

הסרט, כמו שקיוותי, היה נהדר וגרם לי לרצות לטייל במזרח ובאנגליה בו זמנית.
השעה כבר הייתה די מאוחרת והספקתי לקפוץ לסופר בכדי לקנות ענבים וקממברט, חזרתי הביתה והדלקתי את כל האורות הקטנים, ואז גם את הג'אז.
וזהו, רק הייתה לי חסרה פריז.
ככל שהערב התקדם והאוויר בחוץ נהיה סמיך ומלא בריח המדורות, חשבתי שחבל שלא קניתי גם אני מרשמלו.

הנה כמה תמונות של חלקים קטנים של הבית הקטן שלי, וכמובן הפרחים והגבינה שהפכו לפריטי חובה (:
טרם צילמתי את כולו, ובזכות החתול המשוגע שלי העדשה הרחבה יותר שלי שבורה כעת, כך שלצערי את היקפה הגדול יותר של הדירה לא אוכל להראות בקרוב.























הסופ"ש שלי יהיה מלא בהרבה עבודה וקצת משפחה, ותחילת השבוע בארבעה ימי חופש עליהם אספר אחר כך, רק ארמוז דבר אחד- ים ים ים.