אווירת החג באלזס וגם בבית, חלק ב' של הביקור בממלכות חג המולד

אז אנחנו גם כבר מקשטים את העץ החגיגי, אומנם קצת באיחור אבל התחושה עדיין נעימה. בדיוק מרחתי לק מנצנץ ויחד עם התמונות והזכרונות מקולמר, עיירה ציורית נוספת באלזס, אני כמעט יכולה להגיד שאווירת החג הגיעה גם לפה.
אלזס, בדומה לדרום צרפת, הינו אזור אותו מומלץ לחקור עם רכב. ובדומה לדרום צרפת... גם הפעם לא שכרתי רכב (:
מייצרים שם יינות נהדרים, ביניהם יינות העשויים מענבי גוורצטרמינר, שאני אוהבת מאד. פרט לחבל היין של אלזס והעיירות המקסימות מלאות הבתים בעלי הנראות הגרמנית וקורות העץ, עוד יתרון נהדר הוא שהחבל הזה גובל לגרמניה. שעתיים נסיעה ואפשר להגיע לעיר פריבורג וליער השחור המפורסם וליהנות מעוד פיסת חו"ל.

בקולמר נתקלתי בעוד המון ביתני עץ קטנים ובאווירת חג מולד צבעונית, שם גם מצאתי חנות יינות קטנה שממנה יצאתי עם בקבוק יין מבעבע מתקתק, אותו סיימתי כמעט בערב אחד כמה ימים מאוחר יותר, כשנפרדתי מעיר האורות.

מה שבעיקר אפשר לראות בתקופה הזאת של השנה בעיירות כאלה ודומות להן זה הרבה משפחות לבושות בבגדים חמים, מתהלכות ברחבי השווקים- ההורים עם כוסות יין חם ופרטסלס, והילדים עם בצק מטוגן מסוכר וממתקים אחרים. יש קרוסלות גדולות וצבעוניות עם תורים ארוכים של ילדים מרוגשים ושמחים, ועוד יותר כיף לראות שגם ההורים מרוגשים ושמחים, אווירת החג משפיעה על כולם. הרבה ביתנים מוכרים קישוטים עדינים לעצי האשוח, עשויים זכוכית דקה או חרסינה, הרוב עשויים בעבודת יד ומאד מפתה לשלוח יד ולגעת בכולם, ובטח שלקנות, כמובן שלא התאפקתי והתחדשתי בכמה קישוטים נוספים.

אצלנו במשפחה קיימים קישוטי עץ עוד מהילדות של סבא וסבתא, כל שנה יש לנו טקס קבוע בו אנחנו מוציאים את ארגז הוופלות הישן בו אמא תמיד שמרה את הקישוטים היקרים הללו, כל קישוט עטוף בנייר טואלט וצמר גפן (שמאוחר יותר הופך ל"שלג" מתחת לעץ המלאכותי) ומקשטים את העץ יחד עם צפייה בסרט רוסי ישן ואהוב. מסורת נוספת, פחות רשמית ופחות חסכנית, היא שכל שנה מתווספים לארגז קישוטים נוספים, מה שמצריך מציאת קופסאות חדשות... אותי זה קצת מרגש כי אני מקווה שכמו שאני מתרגשת מהקישוטים הישנים עכשיו, ככה הנכדים שלי יתרגשו מאלה שאני רכשתי.

ובחזרה לקולמר החגיגית, שנמצאת במרחק נסיעת רכבת קצרה משטרסבורג.

קרוסלת סוסים זו מתאימה לגילאי 0-99 :)

ונציה הקטנה של קולמר.

אי אפשר היה שלא להבחין בעצי האשוח העומדים בביתנים מסוימים ברחבי השווקים. לעץ האשוח יש ריח מיוחד ומגיל קטן כשהיינו נתקלים בעץ כזה בחו"ל, אמא שלי הייתה אומרת לנו לשפשף כמה עלים בין האצבעות ואז להריח. מאז, הריח הזה וריח של עץ שרוף מסמלים עבורי את החורף ואת תקופת החגים הזאת.
קרה לי מקרה ממש נחמד כשעברתי ליד אחד מהדוכנים וראיתי את המוכרת מסדרת ענפים שכנראה נפלו או שהיא הורידה מהעצים. ביקשתי ממנה שתמכור לי ענף אחד, רק בכדי שיהיה לי קצת מהריח שלו בחדר המלון, והיא אמרה שהיא תתן לי אחד במתנה. כיף להיתקל באדיבות מפתיעה, וזה גרם לי להרגיש עוד יותר בווינטר וואנדרלנד בה כל האנשים נחמדים ואדיבים, ממש כמו סנטה.

חלק ג' של שטרסבורג יופיע פה בפוסט הבא, ממש לפני שהשנה החדשה נכנסת (:

Joyeuses Fêtes! - אווירת קריסמס בבירת חג המולד הצרפתית

לפני הכל, הנה קצת סם סמית' ומייקל בובלה בשילוב שירי קריסמס מסורתיים בכדי להיכנס לאווירה הנכונה :)

http://8tracks.com/mixes/7358329?s=w8

זה מעט אירוני בעיניי, שבתקופה הכי נפלאה בה כדאי להיות באירופה אני כבר נמצאת בארץ. מה שכן, זאת הזדמנות מצוינת להיזכר ולספר על הביקור שלי בשטרסבורג, הלא היא "בירת חג המולד" הקרובה לגבול עם גרמניה ונמצאית בחבל אלזס. בשטרסבורג היה קר מאד, ואני התהלכתי בשמחה עם מעיל הדובון שלי, שתיתי הרבה יין חם וקניתי אוכל חם ומזדמן מדוכני העץ הרבים שמילאו את שווקי חג המולד החגיגיים (יש שם בעיקר נקניקיות... בתוך לחמניה, בתוך מרק, מוקרמים, עם כרוב והיד עוד נטויה)

הכי זכורים לי משטרסבורג העצים הערומים והאוויר הקר העומד. נראה כאילו במשך שעות האור השמיים תמיד היו צבועים באפור בהיר, כולם התהלכו עטופים בשכבות, הרחובות ריקים עד שמגיעים למרכז ההומה בזכות השווקים המרובים. אפילו לא נחוצה הייתה לי המפה בכדי להגיע למרכז העיר, האורות הצבעוניים וקישוטי החג הראו לי את הדרך, וגם גרמו לי לקחת הרבה פניות לא מתוכננות כדי לראות עוד ועוד קישוטים.
אז הנה באווירת החג אני מראה את הערב הראשון שלי ב"קאפיטל דו נואל" הצרפתית. ביקרתי בקתדרלה המרשימה, ראיתי דובי צעצוע תלויים על בניינים ושתיתי בירה מקומית טעימה, היה כיף!

הקרמבואים שתמיד מופיעים ברחובות לקראת החגים, יפים יותר אך טעימים פחות מאלה שבארץ.

אני מאחלת לכולם חגים שמחים ומרי קריסמס, אלו הם חגים יפיפיים ומי יתן שבשנה הבאה אחגוג אותם בבירה הצרפתית. עוד מהקריסמסיות ועל אלזס בפוסט הבא! עד אז, אני חוזרת להתאקלם באיטיות...