יום רביעי, 22 ביוני 2016

חם בישראל

זהו, חזרתי ממשמרת כפולה וסוף סוף אכתוב על סופ"ש השבועות שלי בדרום. קראתי מאמר שדירבן אותי מאד ועל כן יצאתי לרוץ, אכלתי תפוח ירוק כי לא הייתי רעבה, ועכשיו אני שותה תה פירות יער ועל פניי מרוחה מסיכה מספר 3. מחר אקום ב-8 בבוקר, כי כשקמים מוקדם היום ארוך יותר ותחושת הפרודוקטיביות עולה, ואעשה דברים מועילים נוספים, כמו כביסה למשל, או ארוחת בוקר ארוכה.


אז איך העברתם את חג הגבינות שאין שום הצדקה תנ"כית להיותו חג גבינות? אני העברתי את שלי בבליסה מתמדת ונהניתי מכל רגע. הכנו קישים, ובורקס גבינות, וסלטים מפונפנים עם רוקפור ונקטרינה, חתכנו גבינות מסריחות (שבארץ הן פחות מסריחות), פרסנו לחם שיפון ונשנשנו ענבים. רק יין לבן היה חסר, אכן לא אחראי מצידי, ואולי איזה זר פרחים חמוד.
חוץ מלאכול בעיקר שכבתי בפוד קומה על הספה, ספק נרדמת ספק לא, וביליתי עם התינוק היחיד בעולם שאני אוהבת- האחיין שלי (:








קימה הכלבה האנרגטית, שהיא גם האחיינת הבכורה שלי.


כל כך שלו בדרום...














וכמובן שהתבקש לסגור את החג עם קצת בשר.



החום שפוקד וימשיך לפקוד, כי מסתבר שהקיץ כבר התחיל רשמית, את הארץ ממש מוציא ממני כל טיפת יצירתיות וגם די הרבה מוטיבציה. הכל מרגיש צהוב בחוץ, השמים אפילו לא נראים כחולים, הם פשוט לבנים ופולטים חום, וזה די מתסכל רק להתקיים ממקום ממוזג אחד לאחר במשך החודשים הקרובים. שוב שבה אליי תחושת התסכול הישראלית- הרחוב הראשי בחוץ מבאס אותי, האקלים מאכזב, והאופציות נראות פתאום כה מועטות.

אבל בנימה מעט יותר אופטימית, ביום שבת האחרון לא עבדתי בשעות האור וסוף סוף שתיתי בירה בצהריים בקפה בעיר, היה חם כמובן, אבל השתדלתי ללבוש כמה שיותר דק וחבשתי את כובע הקש של אמא שלי, כך שהרגשתי קצת חופש.

הבירה הגיעה אחר כך (:
קופצת וחם לי!!!
שוקולד מריר של לינדט עם שומשום, יאמי.
פה כיף לי לשבת עם המזגן.

יאמר לזכותה של עיר ילדותי שחלק אחד של הרחוב הראשי די משמח, יש לאורכו כל מיני חנויות של מעצבים ישראלים, יש חנות מהממת לכלי בית, אם כי מאד יקרה, יש בתי קפה נחמדים, מסעדת בשרים מעולה, צל מנחם מהעצים ובהמשך גם ברים טובים. האזור הספציפי של החנויות מזכיר לי פינה אירופאית רנדומלית, שזה כיף, ועוד יותר כיף היה לראות שנפתחה חנות בגדים חדשה. עברתי לידה כשהיא הייתה סגורה ועשרות נעלי הבנסימונס, יחד עם העיצוב המגניב ממש של המקום, גרמו לי להבטיח לעצמי שאכנס לשם בשעות היום. ביום ראשון בשעות הצהריים המוקדמות החלטתי לקפוץ לשם, ויצא שיצאתי עם קנס די רציני לכיס, אבל גם מרוצה. מצאתי שם סוף סוף מכנס מחויט שיושב נהדר, מ-100% כותנה, וגם שמלה מיוחדת שגורמת לי להרגיש באיפנמה, בדרום צרפת ובאיזה רוף טופ בניו יורק בו זמנית (שלושה יעדים בשמלה אחת? לקחתי ;) לחנות קוראים  CO.CO - Collective Collection ויש לה אג'נדה מעניינת, אתוודה שלא התעמקתי בה יותר מידי, אבל התברר כי הבגדים מיוצרים בארץ, שזה פלוס מבחינתי.

לחיי חוויות מרגשות, והלוואי וארצה לצלם משהו בקרוב.
שיהיו ימים נהדרים וחמים פחות (:



2 תגובות:

  1. הפוסט שלך מילא אותי ברצון לזוז ולאכול אוכל יפה.
    אני סקרנית לדעת, הצלחת לקום ב8 ביום שלאחר מכן? לי זה אף פעם לא הצליח.

    השבמחק
    תשובות
    1. הצלחתי, זה מדרבן יותר כשהסיבה היא להכין ארוחת בוקר כיפית ולא ללכת לעבודה ;)

      מחק