שבוע חדש בעיר הזמנית שלי

אני כותבת את הפוסט הזה כמה ימים לאחר סופ"ש גדוש בחוויות, שהנחית בסופו אווירה קצת אפורה עקב חזרתה של חברתי עינבר ארצה. הסופ"ש חגגנו את יום ההולדת שלי באמצעות תיור רב בעיר מגוריי הזמנית, טעימות פטיסרי לפחות שלוש פעמים ביום, ישיבות צהריים בבתי קפה שונים, צילום המון תמונות והתפנקויות בחצאי ליטר של בירה לקראת הערב, כל ערב...

על הסופ"ש הנהדר שעבר אכתוב בימים הבאים, רק אגיד שעינבר התעקשה לצלם את חיי היומיום שלי, שכנעה אותי להוציא את המצלמה ולא רק להגיד "איזה יופי, הייתי מצלמת את זה" ויצרה עבורי (ואני בטוחה שגם עבורה) כמה זכרונות נהדרים במעט הימים שבילינו יחד.

אז מה קרה בינתיים? כבר התחיל השבוע השני הרשמי של לימודי הצרפתית, ולמרות שכמות החומר שמכניסים לראש שלנו כל יום היא עצומה, אני מרגישה שהתחלתי להתרגל לשגרת הלימודים ולשמוע צרפתית כ-ל הזמן.

אתחיל בזה שהמורה שלי מהממת, בכל המובנים. היא יפיפייה צרפתיה קלאסית, גבוהה, רזה, הולכת זקוף, בקושי מתאפרת ותמיד על עקבים. היא מאד סבלנית ונחמדה, צעירה שיודעת למעלה מארבע שפות, והיא משעשעת וגורמת לנו לנסות להבין את השפה ללא לחץ ומטלות מיותרות.

שומר הסף של ארוחות הבוקר שלי.

בכל אופן, הסוף המר-מתוק של הסופ"ש שעבר היה חייב להשתנות, והיום זכינו לעוד יום שמשי וחמים בפריז, אותו ניצלתי לגילוי מסעדה חדשה טעימה טעימה, עם אווירת חוף צרפתי, ממש קרובה ללימודים, לקניית פרחים בפעם הראשונה בעיר הרומנטיקה (עכשיו הם עומדים איתנים על השולחן, והחתול עובר מדי פעם ומנשנש מהזר עלה או שניים), להליכה קצרה לאורך קנאל סן מרטן שנמצא מול הבית, ולקניית גלידת וניל, שתהיה הקינוח שלי היום יחד עם פטל, וגבינת רוקפור, שתלך נהדר בתוך סלט, יאם.

אני חוזרת כמה שבועות אחורה (או ימים, לזמן כאן יש תחושה משונה!) להראות עוד חלקים של פריז, העיר הנהדרת בעולם ;)

באיזה יום ראשון שמשי אחד החלטתי לנעול את הבנסימונס החדשות שלי ולהעביר את הבוקר שלי בגן הבוטני, או בשמו האחר, גן הפרחים. בדרך קניתי בגט, מיץ טרי וקצת גבינות כדי לאכול ארוחת בוקר מתחת לשמש הסתווית.

אח"כ המשכתי לטייל בשאר הרובע הלטיני וקפצתי לראות את הפנתיאון והאזור היפה ליד, זה ישמע מצחיק אבל הרובע הזה אכן מרגיש מאד "מלומד", הכל עמוס בניינים מרשימים ועתיקים של אוניברסיטאות בצבע אבן, המעברים צרים, בעלי קווים נקיים וישרים והרבה סטודנטים עומדים בתורים שונים ללא נודע עבורי. האזור עצמו ממש חמוד ושלו, או שאולי זה הרגיש לי ככה בגלל שביקרתי בו דווקא ביום ראשון, מלא חנויות פרחים חמודות, בולונז'רי קטנות ואנשים רגועים שנהנים מרגעי השמש/טפטופי הגשם הקטנים בבתי הקפה.

כנסיית מדלן, לא ברובע הלטיני, אך ביקרתי שם לראשונה גם באותו היום.

הפנתיאון.

הקברים של ויקטור הוגו ואלכסנדר דומה מתחת לאדמת הפנתיאון.

הצלחתי גם להתפלח לחתונה בטעות, לא הבנתי למה כולם עומדים ולבושים כל כך יפה בתוך הכנסייה, ואז הם התיישבו וראיתי את הכלה והחתן. באופן מצחיק מאד התרגשתי, ככה זה אני וחתונות, וגם כל כך נעים לראות גברים, צעירים ומבוגרים, לבושים בחליפות, ואת הנשים עם כובעים חגיגיים.

ולפטיסרי של היום, הינה קרל מרלטי. לי מרגיש שהוא פטיסייר צנוע אך מוצלח מאד, למה? כי המחירים אצלו לא בשמיים, העיצוב של המקום הקטן מדויק אך מינימאלי והקינוחים- וואו! באותו היום גם זכיתי לראות אותו מדבר בחוץ עם לקוחות, כזה חמוד. הנה טארט שזיפים אפויים וטארט לימון, טעימים טעימים, שאכלתי בגני לוקסמבורג הקסומים.

הפעם הראשונה שלי במונמרטר גרמה לי להתאהב בפריז אחרת (אני מצטערת אם אני משתמשת במילה הזאת יותר מידי, בכל זאת זו פריז...) אבל את המצלמה לא לקחתי איתי, רק צילמתי את הפורטרט שלי שידעתי שארצה שיציירו לי. את מונמרטר הקסומה מנקודת מבטי אראה מאוחר יותר, שם ביקרנו עינבר ואני יחד, הפעם עם המצלמה.

שיהיה ערב נהדר, כיף שהסתיו הגיע כבר לכל מקום (:

מה הספקתי לעשות בפריז עד עכשיו?

קצת מוזיקה בשביל האווירה הפריזאית-

http://8tracks.com/mixes/1165700?s=w8

הספקתי לטייל ברוב המלכודות התיירותיות (בכוונת תחילה כמובן), הספקתי לטעום המון פטיסרי, גם בקונדיטוריות מומלצות ונחשבות, וגם במאפיות רגילות בפינות רחוב אקראיות. הספקתי להכיר אנשים חדשים, לעשות קניות בסופר עם עגלת הקניות הכבר לא כל כך חדשה שלי, ולהכיר את השכונה הנהדרת שלי. הספקתי לכבס פעמיים במכבסה הציבורית, וגם לייבש, ולקנות המון פעמים בגט טרי מהבולונז'רי ליד הבית.

מה הספיק לקרות בפריז עד עכשיו? בעיקר התקרר, יש קצת פחות עלים על העצים והכל עדיין מקסים כרגיל.

הדבר המשמעותי שקרה, ששינה את השגרה שלי, הוא לימודי הצרפתית. זאת הייתה אחת המטרות מלכתחילה, אבל רצף הלימודים קצת הוציא אותי מהקומפורט זון הפריזאי שאימצתי לי- לצאת מהבית ב12:00, להתהלך ממש לאט, לשתות קפה במשך שעה ולבהות באנשים ברחוב, לקפוץ ליין בר (ככה אני והחברה הישראלית החדשה שלי פה התחלנו לקרוא לזה) ולהישאר שם בטעות עד מאוחר, כשסביבנו המון פריזאי ששואג בשפת אימו. עד כה עבר כמעט שבוע ואני יכולה לספור, תיאורטית, עד מיליארד, לשאול כל מיני שאלות ולתאר את עצמי, אבל ממש בקצרה. בהתחלה הכל נשמע אותו דבר, יש מיליון דרכים להגות כל אות, ועם מוסיפים אליה אות נוספת או איזה צ'ופצ'יק קטן אז בכלל מתחילה החגיגה אמיתית, אבל כולי תקווה וציפייה לחדול את התקשורת באנגלית ולנסות להישמע כמו מקומית בקרוב.

אני חוזרת קצת אחורה ליום בו טיילתי באיל דה לה סיטה, שזהו בעצם אי טבעי קטן במרכז פריז, אותו מקיף נהר הסן, ובו נמצאות שתי הקתדרלות החשובות- נוטרדאם דה פרי וסן שאפל.

אני חושבת שמצאתי את הגיבן מנוטרדאם!

הויטראז'ים היפיפיים בסן שאפל. אי אפשר להישאר אדישים למראה החלונות הצבעוניים האלו, שמציגים את סיפורי התנ"ך.

משם המשכתי להתהלך בשדרות סן מישל וסן ז'רמן דה פרה, ובטעות הגעתי לרחוב קטן, צר ומקסים, מלא בברים קטנים, מסעדות מתוקות, חנויות של דברי עור, מקטרות עץ ועוד דברים טובים (וצרפתיים במיוחד).

לרחוב קוראים קו דו לה קומרס סאנט אנדרה (Cours du Commerce Saint-André), ושם גם נמצאת קונדיטוריה נחשבת נוספת שנקראית אה דימאש אה פרי. היום, אחרי שלמדנו את ימות השבוע בצרפתית, אני יכולה להגיד בגאווה שמשמעות השם הזה היא "יום ראשון בפריז". נהדר, לא? מי לא ירצה לטעום שוקולד משובח או מקרון בטעם יוגורט ותות בעודו יושב ברחוב כפרי במרכז פריז? ועוד ביום ראשון? אני ניסיתי ואהבתי ;)

כמה תמונות מהיומיום-

ארוחת צהריים על יד הנהר.

הערב מגיעה מהארץ חברתי הטובה עינבר, ובתור בוגרת לימודי קונדיטוריה ומישהי שמכירה אותי טוב מאד, אנחנו הולכות לאכול הסופ"ש כל פטיסרי אפשרי של פטיסייר נודע, להיות תיירות (שוב) ולהתהלך ברחבי העיר, ולחגוג יחד את יום הולדתי שיחול ביום שבת. לישון כנראה לא נלך.

עד אז אזוז ללמוד קצת (: