המארה, גאלרי לפאייט ואופרה גרנייה

בעיניי פריז המקסימה באמת היא פריז עם הפסאז'ים המסתוריים, הרחובות הצרים, הבתים הצמודים שסוגרים על עוברי האורח (זה נשמע קצת כמו סרט אימה, אבל זאת לא הכוונה), בתי הקפה המוסתרים בין הפניות השונות וחנויות בוטיק קטנות וחמודות (ויקרות).

תערבבו את כל זה והתוצאה היא המארה. בזכות ספר ההדרכה למתייר המצוי שמצאתי בדירה פה, ואני ללא בושה מוציאה מהתיק ליד כל מונומנט פריזאי, למדתי שהמארה קיבל את שמו כתוצאה מהיותו שטח ביצות לשעבר, ורק לאחר הרבה שנים הפך לאזור כה אופנתי, היסטורי ומיוחד.

מה שלא ידעתי זה שהמארה זהו מקומם העיקרי של היהודים במרכז פריז. בדרך כלל אני מנסה להימנע מרובעים יהודיים כשאני מטיילת בחו"ל, בעיקר כי מספיקה לי היהדות בארץ, אבל אני חייבת להודות שאחרי כמה תקריות לא נעימות עם ערבי פריז, ולאור המצב הרגיש בארץ, היה לי נעים לראות דוכני פלאפל ומאפיות כשרות עם כיתוב בעברית.

כנסיית סן פול סן לואי.

ל'אקלר דה ז'ני, הלא הוא האקלר של הגאון. לא אגזים ואגיד שאלו הן אכן הפחזניות הכי טעימות שאכלתי, ובוודאות אחזור לשם בקרוב.

האחת עם קרם פסיפלורה והשנייה עם קרם נוגט ושכבות שוקולד.

גאלרי לפאייט- כי פה גם הקניונים נראים כמו מוזיאונים עתיקים. ופה גם סוף סוף מצאתי את הכובע המושלם, שכבר הספקתי להסתובב איתו פעמיים, גם כשיש רוחות מאתגרות (:

הלוואי והייתי מוצאת כרטיסים רלוונטיים למשהו מעניין באופרה גרנייה, המקום באמת השאיר אותי חסרת מילים.

התקרות המרשימות, הזהב, הגובה, הנברשות. ואם כבר הזכרתי יהודים, התקרה באולם המרכזי מקושטת ע"י מארק שאגאל, אמן שלסגנון שלו קצת קשה לי להתחבר, אבל מאיזושהי סיבה מאד ריגש אותי לראות את התקרה המיוחדת הזאת במקום כה מרכזי וחשוב בפריז.

שני פטיסרי באותו פוסט? כן. מבטיחה שזה לא היה באותו היום!

כבת לשני הורים רוסים, שגדלה על מיטב המסורת הרוסית ודוברת רוסית שוטפת, אך עם מבטא ישראלי כבד, כל דבר ששייך לתרבות הזו מלהיב אותי מאד. כמו למשל קונדיטורית פושקין, שלא רק שהיא קרויה על שם אחד הסופרים החשובים בהיסטוריה, אלא גם כוללת קינוחים רוסיים, עם טוויסט צרפתי (;

זוהי עוגת המידוביק שכל רוסי חייב להכיר. טעמתי המון גרסאות שלה מהילדות ועד היום, ובפושקין אכן אפו אותה נהדר, אבל תואר המידוביק הכי טעים תמיד ישאר של אמא.

כמה תמונות מהיומיום-

הכי כיף לערוך פוסטים עם בגט (טרי כמובן), קממברט ויין (: ורגליים של חתול ברקע.

מסתבר שיש חנות פופאפ של הסניקרס האהובות עליי חמש דקות מהבית שלי. גיליתי את זה לגמרי בטעות, ולגמרי בטעות רכשתי זוג נוסף...

בר יין מקסים, והכי חשוב, מלא במקומיים בלבד.

אתם מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם, שם הכל קורה בשידור חי- sofachkapaks (הזהרתי שאני רוסיה!)

פוסט ארוך וגדוש, לא בדיוק מאפיין את הימים שהיו לי טרם תחילת הלימודים.

שיהיה יום נהדר!