יום שישי, 13 בנובמבר 2015

הסתיו הפריזאי והביקור של עינבר – חלק א'

 כמעט שבועיים עברו מהפוסט האחרון וזה לא מוצא חן בעיניי בכלל! קרו כל כך הרבה דברים שאני מתקשה לחזור אחורה כל פעם ולספר על מה שהיה. החודש הזה הוא בסימן לצאת קצת מפריז ולגלות מקומות חדשים בצרפת וגם לחזור למדינות אהובות שביקרתי בהן פעם. זה משוגע בעיניי שאפשר פשוט לעלות על רכבת והופ, אני במדינה אחרת. כבר הספקתי לבקר בשתי ערים לא רחוקות מכאן, ונהניתי מאד.

מה עוד הספקתי לעשות? לקצר סוף סוף את הפוני שלי אחרי יותר מחודש וחצי. היו לי חששות שאצא מהמספרה עם פוני שנגמר 5 ס"מ מעל הגבות, אבל לשמחתי הכל הלך טוב ועכשיו אני מאד מרוצה שטווח הראייה שלי חזר להיות כרגיל, וגם החוויה הכל כך נורמאלית של להסתפר בארץ לא מוכרת הייתה מאד מרעננת. באופן כללי הרגעים האלה שעושים משהו רגיל בארץ לא שלך (עדיין...) הם כל כך משונים, לא פעם מצאתי את עצמי עומדת דקות ארוכות מול מדף הפלסטרים בסופר, מנסה לבחור בחפיסה הכי דומה לאלה שהייתי קונה בארץ.

השבוע שעבר היה מלא בערבים נחמדים עם החברים מלימודי הצרפתית; אכלנו אוכל תאילנדי במסעדה אותנטית, השתלבנו בחיי הלילה הפריזאים במסיבה שהתרחשה על ספינה, עם מוזיקת טכנו שאפשר ליהנות ממנה רק אחרי בירה, בכוס ממש גדולה, ובעיקר הבנו שמאד קל לשבת פה על קנקן יין אחרי הלימודים, כשהשעה היא שש בערב וההפי אוור בשיאו (:

השבוע הזה התחיל בקניית מגפונים שריירתי עליהם כל סוף השבוע, והמשיך ביום חג, ובלעשות עוד משהו נורמאלי- לראות סרטים בקולנוע. בינתיים הלימודים הולכים ונעשים יותר מתוחכמים, המורה שלי עדיין מהממת ואני מצליחה להוציא משפטים בצרפתית פה ושם.



בכל אופן, הינה אני חוזרת לסופ"ש האדיר שלי ושל עינבר, החברה האלופה שלי, שהגיעה לחגוג איתי את הכניסה לגיל 22, ועל הדרך גם להגשים חלום ולזלול בכל הקונדיטוריות המפורסמות בפריז.



עינבר הגיעה ביום חמישי בערב המאוחר, שגם אותו ניצלנו ליציאה קצרה, אבל הטיולים האמיתיים התחילו ביום שישי.

את הבוקר, לפני הלימודים שלי, העברנו ברובע החמישי והשישי. לקחתי את עינבר לקארל מרלטי ואז הלכנו לגני לוקסמבורג שאני כל כך אוהבת, ולא סתם כבר מופיעים פה בפעם השלישית. שם אכלנו את המתוקים הרבים, הצטלמנו ועשינו משהו שרציתי לעשות מזמן- שיחזרנו תמונה של אמא שלי האהובה, משנות האלפיים המוקדמות, בה היא ישבה בדיוק בפוזה הזאת על הכסאות הטורקיזיים של גני לוקסמבורג.








והינה אני. עינבר והמצלמה שלי הכירו די מזמן, בטיול שלנו לפראג, ומאז הן בקשר טוב.






התמונה של אמא תופיע כשאחי העסוק יצליח למצוא אותה באחד מארגזי האלבומים, אי שם בארץ.






אותה פוזה, מיקום שונה ;)










אחרי שהלימודים נגמרו ועינבר חזרה מסיבוביה ברחבי פריז הטעימה, נפגשנו שוב והלכנו לסן ז'רמן דה פרה. שם פגשנו את המטעמים של פייר ארמה ואת הרחוב הקטן שהזכרתי בפוסט הזה.











חזרנו הביתה אחרי שקנינו גבינות, פטל ולחמים (מה עוד צריך בעצם?), והערב האחרון של גיל 21 הועבר בשיחות שישמרו רק לנו (:



מחכה כבר לשתף פה את הפוסט הבא, עד אז שיהיה המשך שבוע מקסים!

פירוט קצר על הבגדים (תמיד רציתי לעשות את זה!):
ג'ינס - אמריקן איגל
סריג - טומי הילפיגר
נעליים - מקס מורטי
טרנץ' - זארה 
תיק עור - מבנגקוק
צעיף - יוניקלו



2 תגובות:

  1. הכל מהמם, אבל די עם הפטל הזה בכל מקום.
    זה מכאיב לי!
    את יפה עם הטרנץ'. מחכה שגם לנו יהיה מזג אוויר טרנצ'י :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תפוחים מצטלמים פחות יפה ;)
      תודה רבה! הייתי בטוחה שכבר קר, לא? מהפוסט האפרורי (והיפה) שלך נראה שהחורף ממש בשיאו (:

      מחק