יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

מה הספקתי לעשות בפריז עד עכשיו?

קצת מוזיקה בשביל האווירה הפריזאית-

הספקתי לטייל ברוב המלכודות התיירותיות (בכוונת תחילה כמובן), הספקתי לטעום המון פטיסרי, גם בקונדיטוריות מומלצות ונחשבות, וגם במאפיות רגילות בפינות רחוב אקראיות. הספקתי להכיר אנשים חדשים, לעשות קניות בסופר עם עגלת הקניות הכבר לא כל כך חדשה שלי, ולהכיר את השכונה הנהדרת שלי. הספקתי לכבס פעמיים במכבסה הציבורית, וגם לייבש, ולקנות המון פעמים בגט טרי מהבולונז'רי ליד הבית.

מה הספיק לקרות בפריז עד עכשיו? בעיקר התקרר, יש קצת פחות עלים על העצים והכל עדיין מקסים כרגיל.

הדבר המשמעותי שקרה, ששינה את השגרה שלי, הוא לימודי הצרפתית. זאת הייתה אחת המטרות מלכתחילה, אבל רצף הלימודים קצת הוציא אותי מהקומפורט זון הפריזאי שאימצתי לי- לצאת מהבית ב12:00, להתהלך ממש לאט, לשתות קפה במשך שעה ולבהות באנשים ברחוב, לקפוץ ליין בר (ככה אני והחברה הישראלית החדשה שלי פה התחלנו לקרוא לזה) ולהישאר שם בטעות עד מאוחר, כשסביבנו המון פריזאי ששואג בשפת אימו. עד כה עבר כמעט שבוע ואני יכולה לספור, תיאורטית, עד מיליארד, לשאול כל מיני שאלות ולתאר את עצמי, אבל ממש בקצרה. בהתחלה הכל נשמע אותו דבר, יש מיליון דרכים להגות כל אות, ועם מוסיפים אליה אות נוספת או איזה צ'ופצ'יק קטן אז בכלל מתחילה החגיגה אמיתית, אבל כולי תקווה וציפייה לחדול את התקשורת באנגלית ולנסות להישמע כמו מקומית בקרוב.







אני חוזרת קצת אחורה ליום בו טיילתי באיל דה לה סיטה, שזהו בעצם אי טבעי קטן במרכז פריז, אותו מקיף נהר הסן, ובו נמצאות שתי הקתדרלות החשובות- נוטרדאם דה פרי וסן שאפל.

















אני חושבת שמצאתי את הגיבן מנוטרדאם!

































הויטראז'ים היפיפיים בסן שאפל. אי אפשר להישאר אדישים למראה החלונות הצבעוניים האלו, שמציגים את סיפורי התנ"ך.






משם המשכתי להתהלך בשדרות סן מישל וסן ז'רמן דה פרה, ובטעות הגעתי לרחוב קטן, צר ומקסים, מלא בברים קטנים, מסעדות מתוקות, חנויות של דברי עור, מקטרות עץ ועוד דברים טובים (וצרפתיים במיוחד).









לרחוב קוראים קו דו לה קומרס סאנט אנדרה (Cours du Commerce Saint-André), ושם גם נמצאת קונדיטוריה נחשבת נוספת שנקראית אה דימאש אה פרי. היום, אחרי שלמדנו את ימות השבוע בצרפתית, אני יכולה להגיד בגאווה שמשמעות השם הזה היא "יום ראשון בפריז". נהדר, לא? מי לא ירצה לטעום שוקולד משובח או מקרון בטעם יוגורט ותות בעודו יושב ברחוב כפרי במרכז פריז? ועוד ביום ראשון? אני ניסיתי ואהבתי ;)







כמה תמונות מהיומיום-



ארוחת צהריים על יד הנהר.



הערב מגיעה מהארץ חברתי הטובה עינבר, ובתור בוגרת לימודי קונדיטוריה ומישהי שמכירה אותי טוב מאד, אנחנו הולכות לאכול הסופ"ש כל פטיסרי אפשרי של פטיסייר נודע, להיות תיירות (שוב) ולהתהלך ברחבי העיר, ולחגוג יחד את יום הולדתי שיחול ביום שבת. לישון כנראה לא נלך.

עד אז אזוז ללמוד קצת (:




2 תגובות:

  1. יש לך בלוג מקסים ואחלה תמונות. ואין כמו פריז... כיף לך :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה! פריז באמת הכי הכי... תמשיכי לבקר :)

      מחק