היה לי חשוב להראות איך החג נראה בבית שלנו.
החג הזה מקסים ומביא איתו המון תקוות לשנה חדשה טובה יותר ומצד שני גורם לחשוב על השנה שעברה.
השנה שעברה הייתה בחלקה קשה ובחלקה נהדרת, ולשמחתי הקושי בעיקר הביא איתו מסקנות ומעשים מועילים. ויתרתי על דברים ואנשים ובתמורה קיבלתי הרבה יותר, קיבלתי את השיעור הכי מלמד- שלא הכמות, אלא האיכות היא החשובה.
בעיקר החודשים האחרונים הם אלו שעשו לי את הסדר בראש וגרמו לי להתחיל בתהליך ההגעה למה שאני באמת רוצה, ולראשונה אני מתרגשת ורואה, אם כי עדיין באופן קצת מטושטש, את הדרך הנכונה עבורי.
החלקים האהובים עליי בחג הזה הם עטיפת המתנות, כאשר כמה שיותר מנצנץ וחגיגי ככה יותר טוב, קישוט העץ והבית וכמובן תכנון הארוחה ושולחן החג. החג הזה כל כך אסתטי שכיף להתכונן אליו. אנחנו את העץ כבר בנינו, המתנות העטופות נמצאות מתחתיו, ענף אשוח מלאכותי נוסף תלוי על החלון, מקושט גם הוא, וחלקי הארוחה נעשים מוכנים במהלך היום.
ערבי החג מהילדות זכורים לי תמיד עם המון חברי משפחה, ריקודים לצלילי פופ רוסי ואירופאי ישן (אבבא ומודרן טולקינג למיניהם) הרבה בקבוקי יין מבעבע (שנפתחים בערך כל שעה עגולה כי איפשהו בעולם השעון הכה חצות) והמון המון אוכל, ביניהם סלטים רוסיים טיפוסיים מלאי מיונז. את ערב החג הזה נחגוג במתכונת קצת יותר מצומצמת, אבל הסלטים הרוסיים, ה"שמפנייה", פופ רוסי קצת יותר חדש וכמובן השעון שמכה חצות עדיין פה.
החג הזה מקסים ומביא איתו המון תקוות לשנה חדשה טובה יותר ומצד שני גורם לחשוב על השנה שעברה.
השנה שעברה הייתה בחלקה קשה ובחלקה נהדרת, ולשמחתי הקושי בעיקר הביא איתו מסקנות ומעשים מועילים. ויתרתי על דברים ואנשים ובתמורה קיבלתי הרבה יותר, קיבלתי את השיעור הכי מלמד- שלא הכמות, אלא האיכות היא החשובה.
בעיקר החודשים האחרונים הם אלו שעשו לי את הסדר בראש וגרמו לי להתחיל בתהליך ההגעה למה שאני באמת רוצה, ולראשונה אני מתרגשת ורואה, אם כי עדיין באופן קצת מטושטש, את הדרך הנכונה עבורי.
החלקים האהובים עליי בחג הזה הם עטיפת המתנות, כאשר כמה שיותר מנצנץ וחגיגי ככה יותר טוב, קישוט העץ והבית וכמובן תכנון הארוחה ושולחן החג. החג הזה כל כך אסתטי שכיף להתכונן אליו. אנחנו את העץ כבר בנינו, המתנות העטופות נמצאות מתחתיו, ענף אשוח מלאכותי נוסף תלוי על החלון, מקושט גם הוא, וחלקי הארוחה נעשים מוכנים במהלך היום.
ערבי החג מהילדות זכורים לי תמיד עם המון חברי משפחה, ריקודים לצלילי פופ רוסי ואירופאי ישן (אבבא ומודרן טולקינג למיניהם) הרבה בקבוקי יין מבעבע (שנפתחים בערך כל שעה עגולה כי איפשהו בעולם השעון הכה חצות) והמון המון אוכל, ביניהם סלטים רוסיים טיפוסיים מלאי מיונז. את ערב החג הזה נחגוג במתכונת קצת יותר מצומצמת, אבל הסלטים הרוסיים, ה"שמפנייה", פופ רוסי קצת יותר חדש וכמובן השעון שמכה חצות עדיין פה.
מייקל בובלה, הפסקול שלי לחגים. |
אני הכי אוהבת "לצלול" אל תוך העץ, מרגיש כמו אגדה (: |
אני מאחלת לעולם כולו שנה נהדרת, שההתרגשות לקראתה והציפייה לדברים טובים אכן יתממשו!
החג נראה מקסים אצלכם. השנה הייתה הפעם הראשונה שחגגתי נובי גוד (אצל המשפחה של חבר שלי). סופר נהניתי, חוץ מהעניין של הסלטים עם המיונז שאני מתעבת.
השבמחקשמחה שחגגת אותו כמו שצריך, הלוואי שזה יהפוך לחג של ממש בארץ :) השנה הכנתי לראשונה סלט עם מיונז מיוזמתי ואני מודה שזה טעם נרכש, רוסים פשוט נולדים לאהוב את זה ;) שנה טובה!
מחק